12 ספט 2012
ספטמבר 12, 2012

המרידות במחנות ההשמדה

0 Comment

בשנים 1943-1944 התרחשו במחנות ההשמדה בפולין 3 מרידות – בטרבלינקה, בסוביבור ואושוויץ. למרידות האלה היו מספר מאפיינים משותפים: נושאי המרד – נושאי המרד היו אסירים יהודים במחנות שהועסקו שם בעבודות וידעו שהם חיים על זמן שאול. בסופו של דבר גם הם יומתו, כמו כל היהודים. את המרידות הנהיגו קצינים וחיילים יהודים מצבאות בעלות הברית שנפלו.. read more →

  העמדה הערבית הערבים טענו ועדין טוענים שהאחריות לבעיית הפליטים היא על מדינת ישראל, מפני שבמהלך המלחמה היא יזמה מדיניות גירוש מכוונת שיצרה את הבעיה. לכן, לדעתן של מדינות ערב, על ישראל לשאת באחריות ולאפשר לפליטים לממש את "זכות השיבה" ולחזור לבתיהם ויישוביהם שבתוך הקו הירוק. מדינות ערב והמדינות עצמן לא עשו מאמצים לשקם את.. read more →

עם עליית הנאצים לשלטון חיו בגרמניה חצי מליון יהודים שהם אחוז אחד מכלל האוכלוסיה. הם נהנו משוויון אזרחי והיו משולבים בכל תחומי החיים בגרמניה – בפוליטיקה, באמנות, בתרבות ובכלכלה. עם עליית היטלר והנאצים לשלטון התחולל מהפך במעמדם ובמצבם. המשטר הנאצי אימץ מדיניות אנטי-יהודית שהיו לה כמה מטרות: ליישם כלפי היהודים את עקרונות האנטישמיות ותורת הגזע.. read more →

בשנים האלה מדיניותו של המשטר הנאצי כלפי היהודים השתנתה. כל הצווים והחוקים שהמשטר הוציא נגד היהודים בשנים 33-35 נשארו בתוקפם אך הנאצים לא הוציאו פעולות חדשות וחריפות יותר כנגד היהודים. לתופעה זו היו שתי סיבות: ב1936 גרמניה אירחה את האולימפיאדה והיא הייתה מעוניינת שהרבה מדינות ייקחו בה חלק. הנאצים חששו שאם ימשיכו לפעול כנגד היהודים.. read more →

השיקולים של הנהגת הישוב לצאת למאבק בשלטון הבריטי באוקטובר 1945 החליטה הנהגת היישוב היהודי בארץ בראשות בן גוריון לצאת למאבק כולל בשלטון הבריטי ובמדיניותו. ההחלטה הונחתה לפי מספר שיקולים: הסירוב של בריטניה לשנות את מדיניותה בארץ ישראל לבטל את הספר הלבן ולא לאפשר הקמת מדינה יהודית ועלייה יהודית. ההנהגה לא ראתה מוצא אחר אלא בפתיחת.. read more →

מספר הלוחמים – בגטו ורשה מספר הלוחמים היה גדול בהרבה (750 לעומת 200) משך המרד ועוצמתו – המרד בוורשה נמשך (בשני שלביו) קרוב לחודש ימים, ואילו בביאליסטוק ההתנגדות והלחימה בגרמנים ארכה רק חמישה. אופי המרד – בגטו ורשה המרד נשא אופי של התקוממות עממית, כאשר כל תושבי הגטו תמכו במרד ושיתפו פעולה עם שני הארגונים.. read more →

המטרה העיקרית בלחימה בצבאות בעלות הברית היתה לסייע במאמץ המלחמה ולמלא חובה אזרחית במדינות שהיהודים חיו בהן. לעומת זאת, המטרות של הלחימה בגטאות ובמחנות ההשמדה היו שמירה על כבודם של היהודים, בריחה והצלה ושיבוש מנגנון ההשמדה. הלחימה במחנות ההשמדה נעשתה בתנאי כיבוש ובמקומות סגורים שהקשו מאוד על הוצאת הלחימה לפועל. עם זאת, הלחימה בגטאות היתה.. read more →

12 ספט 2012
ספטמבר 12, 2012

הגעת הנאצים לשלטון

0 Comment

הנאצים הצליחו להגיע לשלטון באמצעות הכלים הדמוקרטיים. עם הגעתם לשלטון הם התחילו במהפכה שחיסלה את הדמוקרטיה של הרפובליקה הוימרית והפכה של גרמניה למדינה המתנהלת ע"פ עקרונות ההשקפה הנאצית. התהליך המהיר הזה נעשה בשני מסלולים: חיסול המוסדות הדמוקרטיים, ביטול זכויות האזרחים והתבססות של היטלר והמפלגה הנאצית כשליטים יחידים של גרמניה. הכנסת האידיאולוגיה הנאצית כתורה מחייבת ויחידה.. read more →

הלחימה בגטאות – היוזמה ללחימה בגטאות נגד הגרמנים יצאה בקרב חברי תנועות הנוער בגטאות שהבינו שהגרמנים מתכוונים להשמיד את היהודים ואין תקווה להינצל ולכן יש להלחם כמה שיכולים וכך למות כאנשים חופשיים שבחרו את הדרך שבה יסיימו את חייהם. קריאה הבולטת בעניין זה היא הכרוז המפורסם של אבא קובלר בגטו וילנה. היו כמה גורמים שהשפיעו.. read more →

12 ספט 2012
ספטמבר 12, 2012

תפיסת כור היתוך

0 Comment

דרכי היישום של תפיסת "כור ההיתוך" העולים נדרשו לשנות את שמותיהם מארצות המוצא לשמות עבריים. העולים נדרשו לוותר על תרבותם הייחודית שהביאו מארצות המוצא, בעיקר מארצות האסלם ולאמץ את התרבות הארצישראלית הצברית. המאמץ העיקרי ליישום כור ההיתוך נעשה באמצעות החינוך ע"י שני החוקים שקבלה מדינת ישראל – חוק חינוך חינם חובה וחוק החינוך הממלכתי. הראשון.. read more →

12 ספט 2012
ספטמבר 12, 2012

אירועי ואדי סאליב

0 Comment

קשי הקליטה שבאו לידי ביטוי באירועים אלו מצוקת השיכון של העולים החדשים עקב התנאים הקשים במעברות ובמגורים הארעיים האחרים באה לידי ביטוי באירועי ואדי סאליב שבהם העולים מחו נגד תנאי הדיור הקשים שהיו להם בשכונה ערבית שננטשה במלחמת העצמאות ובה הם סבלו מתנאי תברואה ירודים והעדר שירותים בסיסיים. בעיית המחסור בתעסוקה לעולים החדשים באה לכדי.. read more →