נתונים סטטיסטיים

בעולם חיים כיום כ13.3 מליון יהודים. בישראל חיים כ5.5 מליון יהודים. יהודי התפוצות מונים ב8 מליון.

ההתייחסות ליהודי התפוצות במגילת העצמאות

  1. "מדינת ישראל תהייה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות."
  2. "אנו קוראים לעם היהודי בכל התפוצות"

כלומר, במגילת העצמאות מכריזה מדינת ישראל כי המדינה תהה פתוחה לכל יהודי העולם לבוא ולעלות אליה, וכן, מי שלא בוחר לעלות לארץ מצופה ממנו שיתמוך ויעמוד לצידה של המדינה היהודית.

חוק השבות

נחקק בשנת 1950 ובו נאמר:

  1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה
  2. כל יהודי שעלה לארץ לפני חקיקת החוק כאילו עלה לארץ בתוקף חוק השבות
  3. החוק מגדיר מיהו "יהודי" מי שנולד לאם יהודיה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת.

מטרת חוק השבות

להסדיר את עלייתם של יהודי התפוצות למדינת ישראל, כון לעודד את היהודים בתפוצות לעלות ארצה.

המסגרות המשותפות למדינת ישראל וליהדות התפוצות.

קיימים שני מוסדות לאומיים עיקריים המשותפים למדינת ישראל וליהדות התפוצות.

  1. הסוכנות היהודית
  2. ההסתדרות הציונית העולמים

שני המוסדות הללו פועלים למען ההתיישבות היהודית במדינת ישראל, סיוע לעולים בעלייה ובקליטה בארץ, חינוך יהודי- ציוני ליהודים בישראל ובתפוצות, וגיוסי תרומות וסיוע כלכלי בקרב הקהילות השונות למען מדינת ישראל. מוסדות אלה הוקמו עוד לפני קום המדינה.

עיקרי חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית- הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תשי"ג 1954)

  • מדינת ישראל רואה עצמה כיצירת עם ישראל כולו ושעריה פתוחים בהתאם לחוקיה לכל יהודי הרוצה לעלות אליה.
  • מדינת  ישראל  מכירה  בהסתדרות  הציונית  העולמית  כסוכנות  המוסמכת  שתוסיף

לפעול  במדינת  ישראל  לפיתוח  הארץ  ויישובה,  לקליטת  עולים  מהתפוצות  ולתיאום

פעולותיהם  בישראל  של  מוסדות  ואיגודים  יהודיים  הפועלים  בתחומים  אלה

  • ייעוד קיבוץ הגלויות העומד במרכז משימותיהן של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית בימינו, מחייב אמצעים מתמידים של העם היהודי בתפוצותיו, ולכן מצפה מדינת ישראל ושל התנועה הציונית בימינו, מחייב אמצעים מתמידים של העם היהודי לתפוצותיו, ולכן מצפה מדינת ישראל להשתתפותם של כל היהודים, היחידה וכגופים, בבניין המדינה ובעזרה לעליית המוני העם לתוכה, ורואה צורך באיחוד כל קיבוצי היהודים למטרה זו.

בעקבות החוק נכרתה אמנה בין ממשלת ישראל ובין ההסתדרות הציונית.

האמנה קובעת את דרכי שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לסוכנות היהודית.

יחסי הגומלין בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות

  1. 1.      יחסה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות

א.      מדינת ישראל מתגייסת לעזרת הקהילות היהודיות הנמצאות בצרה:

  • חילוץ יהודי איראן בזמן המהפכה האיסלמית 1979.
  • הבאת יהודי אתיופיה
  • סיוע בטחוני לקהילות בהן קיימות התראות או איומים בפיגועי טרור- טורקיה, צרפת.

ב.      בתחום החינוך קיים קשר מתמיד המופעל על ידי הסוכנות היהודית ומשרד החינוך.
הקשר מתבטא בשליחת שליחים מישראל לקהילות השונות שבתפוצות.
המטרה – חיזוק הקשר בין הקהילות למדינת ישראל.

ג.       עצם קיומה של מדינת שיראל מחזק את רגש הלאומיות והגאווה של היהודים בכל העולם. ליהודים יש לאן לפנות במקרה של מצוקה. (אופרטיבי=מעשי).

  1. 2.      יחסם של יהודי התפוצות למדינת ישראל

יהודי התפוצות פועלים למען מדינת ישראל בשני תחומים עיקריים – כלכלי ופוליטי

א.      בתחום הכלכלי:

  • תרומות של כספים למטרות שונות: חינוך, בריאות, רווחת חיילי צה"ל.
  • השקעות שונות במדינה – סיוע בהקמת ישובים חדשים, הקמת מפעלים ותעשייה.

ב.      בתחום הפוליטי:

  • פעולות לחיזוק דעת הקהל העולמית לתמיכה ביהודים
  • סיוע למדינת ישראל הקבלת החלטות פולטיות שונות, בעיקר בקונגרס האמריקאי (הלובי היהודי בקונגרס).
  1. 3.      מעמדה של מדינת ישראל בקרב יהדות התפוצות
    מעמדה של מדינת ישראל בקרב הידות התפוצות שנויה במחלוקת.
    קיימות שתי גישות:

א.      גישה ראשונה – התפתחותה של מדינת ישראל תלויה בעלייה יהודית לארץ ובתמיכה של הקהילות היהודיות השונות שבתפוצות.

ב.      גישה שנייה – לעם היהודי יש שני מרכזים:

  1. מדינת ישראל
  • גישה ראשונה – כמרכז רוחני רבותי ולא רק קהילת יהודים
  • גישה שנייה – מקלט יהודי לכל יהודי בצרה.
  1. התפוצות – קולטות גם כן הגירה יהודית. משמשות מקור נוסף להפצת השפה העברית והתרבות היהודית ע"י מערכת החינוך. תרבות ודת מפותחות.

למרות קיומן של שני המרכזים קיימת הפריה הדדית ותמיכה בניהם.

עבודה להגשה

קוראים בספר בעמודים 54-56 על יהדות ארה"ב.

//"דוגמא ליחסי גומלין בין ישראל לתפוצות"

מסכמים במחברת על הזרמים השונים ביהדות ארה"ב

עונים על שתי שאלות:

  1. הציגו את הביקורת של יהודי ארה"ב על תחום הדת בישראל.
  2. ציינו והציגו מאפיין אחד משותף לשלושת הזרמים היהודיים הדתיים ומאפיין אחד המבדיל בן שלושתם.
הגב