חיי היום יום של היהודים

  • מגורים- חלק גדול חיים בכפרים מסביב לירושלים, חלקם חים בירושלים.
  • פרנסה- חקלאות, סוחרים- אצולה, אצולת קרקעות, שמירת מצוות.
  • מעמדות חברתיים- אצולה (בעיקר עירונית), כהונה גדולה, איכרים, סופרים (המשכילים, ידעו קרוא וכתוב, היו בקיאים בתורה ובחוקיה ולימדו אותה את העם)
  • הנהגה- כהונה גדולה, הכוהן הגדול, בן למשפחת צדוק, עברה בירושה מאב לבן, תפקיד מדיני ודתי.
  • מועצת הזקנים- כוהנים וראשי אב, בני משפחות גדולות.

שלטונם של בית תלמי הביא להתפשטות  ההלניזם בא"י.תהליך ההתיוונות החל מיד עם הכיבוש ההלניסטי ולא נכפה על האוכלוסייה (במקרים מסוימים קיבלו היהודים כתבי סובלנות).

המלכים ההלניסטיים שאפו לאחד את הממלכה תחת תרבות אחת ועשו זאת ע"י הקמת הרי הפוליס שהיו מעיין צינור להפצת ההלניזם. הם הפיצו את ההלניזם גם ע"י משיכת מהגרים יוונים אל ארץ ישראל, יצירת מרכז מסחרי וכלכלי, הפצת הלשון היוונית, הפולחן והמיתולוגיה. המפגש הזה השפיע גם על אופיה של החברה היהודית:

  1. בתחום הדת-ההשפעה הדתית היתה הדרגתית, הדת היוונית לא חייבה קיום מצוות, ולא ציוותה על כללי התנהגות מקודשים כפי שדרשה היהדות. כתוצאה מהמגע ההדוק עם ההלניזם, יהודים רבים, במיוחד ממעמד האצולה, התרחקו מהדת היהודית וסגלו לעצמם ממנהגי הדת והתרבות ההלניסטית-תהליך זה מכונה "התייוונות"

בין היהודים אנו מוצאים מתייוונים מתונים ומתייוונים קיצוניים כשהקיצוניים היו אלה שויתרו לחלוטין על דתם המקורית.

  1. בתחום התרבות- ההשפעה של הערים ההלניסטיות שהוקמו ברחבי א"י היתה רבה מכיוון שחלק גדול מהיהודים קימו קשר יומיומי עם היוונים (סוחרים, גובי מיסים, אנשי שלטון)- לשם כך הם היו צריכים לאמץ לעצמם מרכיבם של התרבות ההלניסטים, כגון לבוש, שפה מנהגים וכדומה.

במיוחד התבלט השימוש בשפה היוונית שהפכה להיות השפה הרשמית, ובמרוצת הזמן יהודים רבים אף החלו לשוחח בניהם ביוונית.

המתיוונים הקיצוניים אף שלחו את ילדיהם להתחנך בגמנסיון ובאפבדיון והם השתתפו בתחרויות ספורט ובמופעים.

  1. שינויים באופי ההנהגה של בית משפחת טוביה

ביהודה צמחה שכבת אצולה שלא מצאצאי בית דוד ולא מקרב הכהונה. אחת המשפחות הבולטות משכבה זו היא בית משפ' בית טוביה. בני משפחה זו פתחו קשרים מדיניים וכלכליים עם המלכים ההלניסטיים,  המשפחה אמצה לעצמה מנהגים ואורחות חיים הלניסטיים כגון: אימוץ מנהגים, מתן שמות הלניסטיים לילדיהם, בניית בתים בסגנון יווני ואף דיבור בשפה היוונית. יוסף בן טוביה שחי עם משפחתו בעבר הירדן קנה את ליבו של שליח המלך תלמי השלישי וכך סלל את דרכו לחצר המלך. הוא קיבל לידיו את תפקיד גובה המיסים של כל מחוז סוריה ופיניקיה שיהודה שייכת אליהם. עם מינויו של יוסף בן טוביה, לתפקיד חוכר המיסים, חל שינוי במעמדו של הכוהן הגדול. תפקיד זה הכה מכה קשה את ממסד הכהונה הגדולה במישור האישי והלאומי, שכן, הכוהן הגדול היה עד אז נציג העם אצל השלטונות ומעמדו ירד הן בקרב השלטונות היווניים והן בקרב העם.

  1. בתקופה זו החריפו הפערים החברתיים בין עשירים לעניים בעם היהודי –בין בעלי אחוזות עשירים לאיקרים. משפחת בית טוביה ובני האצולה האיצו את התהליכים לכניסת התרבות ההלניסטית ליהודה: השתמשו בשפה היוונית, קראו לילדיהם בשמות יווניים, שלחו אותם ללמוד במוסדות החינוך היוניים, בנו בסגנון יווני ושמירת המצוות היהודיות התרופפה אצלם. רבים מהיהודים, במיוחד ממעמד האצולה, אמצו את אורחות החיים ההלניסטיים.הם אמצו את סגנון הלבוש, והמנהגים היווניים. ההתכתבות בין האצולה היהודית לשלטון היווני התקיימה בשפה היוונית, ובני האצולה השתתפו בסעודות חגיגיות בחצר המלך, ושלחו מתנות יקרות לבני המלוכה ולבעלי תפקידים בחצר המלכות.
  2.  היהודים הושפעו מהאדריכלות היוונית, אמצו דפוסי בנייה יווניים, ובבתיהם ניתן היה לראות את צורות גאומטריות ומוטיבים מעולם הצומח. אף מעטים מהיהודים המתיוונים הציבו פסלים
הגב