הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897

הקונגרס שבשוויץ התקיים בעיר באזל ונכחו בו כ200 נציגים מקהילות יהודיות שונות. רובם הגיעו ממזרח אירופה ומעטים ממערבה. הרצל ארגן את הקונגרס ודאג לסיקור עיתונאי רחב ע"מ להשפיע על דעת הקהל העולמית.

חשיבותו של הקונגרס:

  • כינוס פוליטי ראשון של נציגי העם היהודי
  • הכרה ברעיון הציוני ובתנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי.
  • הקונגרס הפך את הרעיון הציוני לתנועת המונים שיש לה מסגרות ארגוניות, תוכנית פעולה, דגל והמנון.
  • העלאת התנועה הציונית לתודעה של הרחוב היהודי והלא יהודי באירופה.

תוכנית באזל

בקונגרס הציוני הראשון התקבלה "תוכנית באזל", שהייתה המצע הרעיוני של התנועה היהודית.

  • המטרה – "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח במשפט הכלל". כלומר, הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל בהכרה ובאישור בין לאומי.בתוכנית באזל אין התיחסות למונח מדינה, והשימוש בצמד המילים "בית מולדת" נעשה ע"מ להקל על המשא ומתן המדיני.
  • האמצעים להשגת המטרה –
  1. פיתוח תכליתי של ארץ ישראל ע"י יישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה, ועוסקים במשלחי יד.  כלומר, לישב את ארץ ישראל באנשים שעוסקים בחקלאות או בבעלי מלאכה, על מנת להכין תשתית כלכלית ליהודים שיגיעו בעתיד.
  2. ארגון היהדות כולה וליכודה ע"י מפעלים יעילים, מקומיים וכלכליים, ע"פ חוקי כל ארץ וארץ. כלומר, לארגן את היהדות כולה בעולם, וליזום פרויקטים חברתיים וכלכליים שיוכלו לסייע לפעילות התנועה הציונית ולאיסוף כספים.
  3. הגברת הרגש הלאומי היהודי וההכרה בלאומיות היהודית . כלומר, יש צורך להפיץ את הרעיון הציוני בקרב יהודי העולם ולחבר אותם לרעיון הלאומי.
  4. פעולות הכנה לשם קבלת הסכמות של ממשלות הנחוצות כדי להשיג את מטרת הציונות. כלומר פעילות מדינית להשגת הצ'ארטר מהמעצמות החזקות בעולם.
  • המוסדות והארגונים שהוקמו בתנועה הציונית למימוש המטרות – התנועה הציונית התארגנה בדרך דמוקרטית כדי להגשים את תוכנית באזל. הוחלט להקים את ההסתדרות הציונית העולמית שתהווה מסגרת לכל האגודות הציוניות ברחבי העולם. כל מי שרוצה להיות חבר בהסתדרות הציונית ישלם "שקל ציוני". חברות זו מקנה לו את הזכות לבחור ולהבחר כנציגים לקונגרס הציוני. כמו כן, הוחלט שהקונגרס יתכנס במועדים קבועים, אחת לשנה או שנתיים. בהמשך, הוקמו מוסדות שנועדו לממש את מטרות התנועה הציונית בתחומים שונים: מוסדות ארגוניים, מוסדות כלכליים, מוסדות התיישבותיים. על המבנה הארגוני לקרוא בעמודים 116-117.
הגב