12 ספט 2012
ספטמבר 12, 2012

תפיסת כור היתוך

0 Comment

דרכי היישום של תפיסת "כור ההיתוך"

  1. העולים נדרשו לשנות את שמותיהם מארצות המוצא לשמות עבריים.
  2. העולים נדרשו לוותר על תרבותם הייחודית שהביאו מארצות המוצא, בעיקר מארצות האסלם ולאמץ את התרבות הארצישראלית הצברית.
  3. המאמץ העיקרי ליישום כור ההיתוך נעשה באמצעות החינוך ע"י שני החוקים שקבלה מדינת ישראל – חוק חינוך חינם חובה וחוק החינוך הממלכתי. הראשון נועד לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים בין העולים הוותיקים, ואילו השני נועד ליצור תשתית תרבותית אחידה לאוכלוסייה החילונית, ובנפרד, לאוכלוסייה הדתית.
  4. בתחום הכלכלי והפיזי – הרוב הגדול של העולים הגיע לארץ חסר כל, בעיקר מארצות האסלם והיו תלויים בכל בצרכי הקליטה שלהם בתחומי בדיור, התעסוקה והשירותים במוסדות המדינה במדיניותם ובשיקוליהם.

קשיי הקליטה של העולים החדשים

  • במעברות – שהוקמו כפתרון למצוקת הדיור של העולים, שררו חום בקיץ, קור בחורף, צפיפות והעדר תשתית שירותים מספקת.
  • אבטלה – רבים מהעולים היו מובטלים או שעסקו בעבודות ציבוריות עם שכר נמוך, דבר שיצר לעבודות האלה דימוי נמוך בחברה הישראלית.
  1. בתחום התרבותי והחברתי –
  • התנאים הקשים של הדיור והמחסור בתעסוקה – יצרו אצל רבים מהעולים תחושות קשות של קיפוח והתמרמרות כלפי השלטון והאוכלוסייה הוותיקה והקשו על השתלבותם בחברה.
  • יחס – העולים סבלו גם מיחסים המתנשא של חלקים מהאוכלוסייה הוותיקה שראו בהם אנשים פרימיטיבים. מדובר בעיקר בעולים מארצות האסלם שבאו מחברות מסורתיות ולא מודרניות.
  • במישור התרבותי – רבים מהעולים סבלו מהקושי להשתלב בחברה המודרנית הישראלית החילונית והצברית
  • פערים – העולים מאוד סבלו מהפערים הגדולים שהיו בינם לבין האוכלוסייה הוותיקה וחלק מהעולים שהגיעו מאירופה והיו יותר מבוססים. זה יצר תחושות של כעס ומרירות כלפי הוותיקים וכלפי המדינה שלא עושה מספיק כדי לסגור את הפערים בין העולים לבין הוותיקים.
הגב