בשנים האלה מדיניותו של המשטר הנאצי כלפי היהודים השתנתה. כל הצווים והחוקים שהמשטר הוציא נגד היהודים בשנים 33-35 נשארו בתוקפם אך הנאצים לא הוציאו פעולות חדשות וחריפות יותר כנגד היהודים. לתופעה זו היו שתי סיבות:

  1. ב1936 גרמניה אירחה את האולימפיאדה והיא הייתה מעוניינת שהרבה מדינות ייקחו בה חלק. הנאצים חששו שאם ימשיכו לפעול כנגד היהודים זה יוביל לביקורת בין לאומית על גרמניה ואף לביטולי השתתפות באולימפיאדה. לגרמניה היה חשוב לארח את האולימפידה כדי להראות שהיא חלק ממשפחת העמים.
  2. אנשי הכלכלה של היטלר שכנעו אותו למתן את הפעילות נגד היהודים מחשש שהיא תפגע בכלכלת גרמניה. החשש היה שמדינות שהמסחר איתן חשוב יפסיקו לסחור עם גרמניה במחאה על יחסה כלפי היהודים.באותן שנים גרמניה פתחה בהכנות גדולות למלחמה ויצרה כלי נשק רבים ויחסי המסחר האלו היו חשובים בעיני אנשי הכלכלה. השנים האלו מלמדות שהמדיניות כלפי היהודים הושפעה לא רק מהשאיפה לממש את האידיאולוגיה הנאצית אלא גם משיקולים אחרים, כלכליים ופוליטיים. פסק הזמן הזה במדיניות האנטי יהודית הגיע לסיומו ב1938 בה מתרחשת החרפה בולטת ביחסו של המשטר ליהודים.
הגב